החלטה בתיק ב"ל 33414-03-11

1.         לפניי בקשה מטעם התובע - נתנאל מימוני (להלן - המבקש) למשלוח שאלות הבהרה למומחה הרפואי ד"ר אורי בלקנשטיין (להלן - המומחה).

 2.        עמדתו של המשיב הינה כדלקמן -

א.         המשיב מתנגד להצגת שאלה א' למומחה. העובדה שהמומחה ציין את הרקע הרפואי של המבקש לא אומרת שהרקע הרפואי הוא הסיבה הבלעדית לשלילת הקשר הסיבתי.

ב.         המשיב אנו מתנגד להצגת שאלה ב' למומחה אך סבור כי אין בבקשה זו כדי להבהיר את חוות הדעת או לקדם את התיק.

ג.          המשיב מתנגד להצגת שאלות ג' ו - ד' בהיותן שאלות היפוטתיות.

ד.         המשיב מתנגד להצגת שאלה ה'. חוות הדעת מבוססת ואין מקום להפנות על כך שאלות הבהרה.

3.         כאשר מתעוררת מחלוקת רפואית בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לרבות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של תובע לבין מחלה בה לקה, נוהגים בתי הדין לעבודה למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמם, על מנת שיחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי האמור (לפירוט ר' הנחיות נשיא בית הדין הארצי בעניין מומחים - יועצים רפואיים, כפי שעודכנו לאחרונה ביום 13.4.2010). בהתאם להנחיות, המומחה הרפואי מחווה את דעתו על סמך המסמכים הרפואיים, בלא בדיקה פיזית של התובע למעט במקרים חריגים, ומבלי שמתאפשרת - בדרך כלל - חקירתו הנגדית של המומחה (ראו הנחיה 14(ד) להנחיות לעיל). כתחליף לחקירה הנגדית, מתאפשרת לצדדים הפניית למשלוח שאלות הבהרה בכתב למומחה הרפואי (שם).

4.         בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת, הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין ולאחר בחינה - בין היתר - של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן - עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין יצחק), ולכן " יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010).

5.         לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובחוות דעתו של המומחה ונוכח ההלכות המובאות לעיל הנני מורה כלהלן -

            א.         הנני מתירה להפנות למומחה שאלה אי רישא בלבד.

            ב.         הנני מתירה להפנות למומחה שאלה ב'.

            ג.          אינני מתירה להפנות למומחה שאלות ג' ו-ד' מהטעמים המפורטים בתגובת

המשיב.

            ד.         הנני מתירה להפנות למומחה שאלה ה' בנוסח כלהלן -

המומחה מציין כי הרישומים על הגב החלו רק שבועות אחרי התאונה. ע"פ תיקו הרפואי של התובע עולה כי קיימת תלונה מיום 8.9.10 בדבר כאבי גב (רצ"ב). האם יש בכך כדי לשנות ממסקנותיך שבנסיבות העניין, מדובר בזמן ארוך השולל חד משמעית ייתכנות כי לתובע נגרמה פגיעה בגב או בצוואר, או למצער כי התאונה החמירה פגיעות קיימות?

6.         אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ה תמוז תשע"ב, 15 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: